ישיבה נכונה ופעולות הכנה לנסיעה
מטרת המשימה
נהג מתחיל נוטה להתיישב ולנסוע, כשהמושב, ההגה והמראות לא מכוונים אליו – וזה מעייף, פוגע בשליטה ומסוכן בתאונה. במשימה נלמד לשבת נכון ולהכין את הרכב לנסיעה.
הדרכה חזותית ואינטראקטיבית: הכרת שלושת מנגנוני הכיוון של המושב, והשוואת מנחי ישיבה של שלד הנהג (מפרקים נעולים ומסוכנים לעומת מפרקים כפופים ומוגנים).
כיוון המושב – רק ואך ורק כשהרכב בעצירה ועמידה מוחלטת
עמדת הנהג: כיוונון מנגנונים ומנח ישיבה ארגונומי
מעבר בין תרגול מנגנוני המושב (דופן שמאל) לבין ניתוח מנח מפרקי השלד של הנהג.
תקין (בסיס הגולגולת): מרכז המשענת מקביל לקו האוזניים והעיניים, במרחק של עד 3-4 ס"מ מהראש (הגנה מצליפת שוט). שדה הראייה ממוקם בשליש העליון של החלון.
תקין: בלחיצה מלאה עד סוף מהלך הדוושה, כרית כף הרגל לוחצת ביציבות והברך נשארת כפופה קלות (כ-120°). יש מנוף כוח מקסימלי, ובעת התנגשות חזיתית – המפרק קורס בבטחה ואינו שובר את מפרק האגן.
תקין: שורש כף היד מגיע בקלות לחלק העליון של ההגה כשהגב נשען, כף היד לופתת בביטחון, והמרפקים כפופים ומאפשרים סיבוב הגה מהיר ומלא (תמרון חירום) בגמישות מרבית.
אזהרת בטיחות חמורה: "רגל שמאל משוחררת" ברכב אוטומטי ורגליים על הדשבורד
תופעה נפוצה ומסכנת חיים בקרב נהגים ונוסעים ברכבים אוטומטיים
ברכב אוטומטי רגל שמאל אינה מתפעלת דוושות, ולכן נהגים נוטים לקפלה על הכיסא.
הסכנה: רגל שמאל חייבת להיות נטועה בחוזקה על מדרס הרגל (Dead Pedal) – זהו העוגן היחיד שמצמיד את הגב והאגן למשענת בעת בלימת חירום חזקה. בישיבה מקופלת, הנהג "מחליק" קדימה ומאבד שליטה בהגה ובדוושות.
נהגים המניחים רגל משמאל להגה על הדשבורד, או נוסעים המניחים רגליים מול השמשה.
סכנת כרית האוויר: כרית האוויר נפתחת פירוטכנית במהירות של מעל 300 קמ"ש. גם בתאונה קלה במהירות אפסית, כרית האוויר תעיף את הברך ישירות אל פרצוף הנוסע, תרסק את האגן ותגרום לנכות קשה לצמיתות.
אף מפרק בגוף הנהג אינו צריך להיות נעול בקו ישר (180°) בזמן נהיגה – לא הברכיים בעת לחיצה מלאה על הדוושות, ולא המרפקים בעת אחיזה בהגה. גובה הישיבה בשליש העליון ותומך ראש בבסיס הגולגולת מבטיחים שדה ראייה מקסימלי והגנה קריטית במקרה חירום.