שלב א' · פרק ב' · סיכום
היגוי בקו ישר
מטרת המשימה
במשימה זו נלמד על הקשר שבין ישיבה נכונה, אחיזה נכונה של ההגה והסתכלות רחוקה – לנסיעה בקו ישר.
העיקרון
הרכב מגיע לאן שהנהג מסתכל
נהיגה בקו ישר – שלושה גורמים
- 1
הדרך – מהמורות ושיפועים עלולים לגרום לרכב לסטות.
- 2
הרכב – מצבו: לחץ אוויר בצמיגים, איזון גלגלים וכו'.
- 3
הנהג – הכל תלוי בנהג. ההסתכלות צריכה להיות מותאמת לתנאי הדרך ולמהירות: ככל שהמהירות גבוהה יותר, מסתכלים רחוק יותר – אל נקודת ייחוס שאליה מתקדמים, ובהמשך המבט מדלג הלאה, שוב לנקודה דמיונית רחוקה.
היגוי הוא מיומנות נרכשת, והיא תשתפר כל הזמן – כמו נהיגה באופן כללי.
חשוב לזכור
- 1יושבים נכון – והמבט רחוק.
- 2ידיים מונחות בשעה 2 ו-10 – ולא לופתות.
ישיבה ומבט
גובה המושב קובע לאן העיניים מסתכלות. השוו בין ישיבה נמוכה, גבוהה ונכונה.
בחרו מה לראות:
ישיבה נמוכה – המבט גבוה
כשהמושב נמוך מדי, העיניים נמוכות: מכסה המנוע ולוח המחוונים מסתירים את רוב הכביש, ורואים בעיקר שמיים. כדי לראות, הנהג מרים את הראש והמבט עולה גבוה – מעל הכביש. קשה לראות את קווי הנתיב ולהעריך איפה הרכב נמצא בנתיב: הסטייה מתגלה מאוחר, הנהג מתקן – ושוב נסחף לצד השני. אין התמדה בנסיעה בקו ישר, והרכב ״נודד״ בנתיב.
את גובה המושב מכוונים לפני הנסיעה – רק בעצירה ועמידה מוחלטת (כמו שלמדנו ב״ישיבה נכונה והכנה לנסיעה״).
ידיים בשעה 10 ובשעה 2, מונחות על ההגה – לא לופתות. הסימון הצהוב בראש ההגה מראה כמה ההגה מסובב.
ההגה כמעט לא זז – עד שהסטייה כבר גדולה. במפה: הרכב נודד מצד לצד.
רוצים לדעת יותר?
הישיבה והמבט
- גובה המושב קובע לאן העיניים מסתכלות. ישיבה נמוכה מדי – המבט גבוה, מעל הכביש; ישיבה גבוהה מדי – המבט נמוך וקרוב.
- בישיבה נכונה, עם אחיזה נכונה בהגה, המבט הרחוק נעשה טבעי.
- את גובה המושב מכוונים לפני הנסיעה – רק בעצירה ועמידה מוחלטת.
ידיים מונחות – לא לופתות
- כשהתלמיד מזגזג – המורה מבקש ממנו לעזוב לגמרי את ההגה, ומראה שבאופן כללי הרכב נוסע ישר מעצמו.
- מכאן: מניחים את הידיים על ההגה, בלי לאחוז בחוזקה – יד שמאל בשעה 10 ויד ימין בשעה 2, האגודלים לאורך הטבעת.
נקודת מבט רחוקה שמדלגת
- הרכב מגיע לאן שהנהג מסתכל – לכן המבט רחוק, בכיוון שאליו רוצים להגיע.
- מביטים רחוק אל קו השול הימני הצהוב – או אל עצם באופק מול הנהג.
- נוסעים לאורך הקו הדמיוני שבין הנהג לנקודה – זה הכיוון הישר של הרכב.
- כשמתקרבים והזווית אל הנקודה נעשית חדה (כ-80° מהרוחב) – המבט מדלג לנקודה רחוקה חדשה, וחוזר חלילה.
תיקונים קטנים ומוקדמים
- שיפוע הכביש ומשבי רוח מסיטים את הרכב – מתקנים בתנועות הגה זעירות, מוקדם.
- מבט קרוב (על מכסה המנוע) מגלה סטייה מאוחר – ומוביל לתיקונים גדולים ולזיגזג.
מבט חטוף במראות
- מבט במראה – קצר וחטוף, והידיים נשארות יציבות על ההגה.
- מבט ממושך גורם לידיים "ללכת" עם הראש, והרכב נסחף.
היעד הסופי
- נסיעה ישרה ויציבה במרכז הנתיב, בעזרת אחיזה נכונה בהגה, מבט רחוק אל נקודה שמדלגת קדימה, ותיקוני היגוי קטנים ומוקדמים.