נסיעה במהירות נמוכה בעזרת המצמד

זחילה: הילוך 1, המצמד משוחרר לגמרי ובלי גז – המנוע בסרק (850 סל"ד) והרכב נוסע במהירות קבועה של כ-8 קמ"ש. אי אפשר לנסוע כך לאט יותר. גלישה: מהירות נמוכה מזו – המצמד סביב נקודת החיכוך (מחליק) ומעט גז קבוע, והמהירות משתנה לפי הצורך ובשליטה.

גם בתחילת נסיעה עוברים דרך נקודת החיכוך – אבל לא נשארים בה: ממשיכים לשחרר את המצמד עד הסוף ומוסיפים גז. בסוף המהלך, כשהמצמד משוחרר לחלוטין, המהירות כבר גבוהה ממהירות המינימום של הילוך 1 (כ-8 קמ"ש). בגלישה, לעומת זאת, נשארים סביב נקודת החיכוך – כדי לנסוע לאט מהמינימום.

בכל תמרון שבו נדרשת מהירות מאוד איטית – תמרון קצר ועדין: יציאה מחניה, נסיעה לאחור, התקדמות מקו העצירה אל קו הצומת לצורך שדה ראייה, וכדומה.

בהילוך משולב והמצמד משוחרר, המנוע והגלגלים מחוברים. כשבולמים אל מתחת ל-8 קמ"ש, הגלגלים מאטים את המנוע אל מתחת לסיבובי הסרק (850) – והוא רועד, נחנק וכבה.

כשהמצמד לחוץ עד הסוף, המנוע מנותק מהגלגלים – אין שום הנעה. הבלם רק מאט את הרכב עד עצירה, ואין שליטה במהירות. כדי להתקדם לאט ובשליטה צריך הנעה חלקית – כלומר גלישה.

בנקודת החיכוך דיסקת המצמד מחליקה על גלגל התנופה: המנוע מסתובב מהר יותר מהגלגלים, ורק חלק מהכוח עובר. מעט יותר לחיצה – פחות כוח והרכב מאט; מעט שחרור – יותר כוח והרכב מאיץ. גלישה ממושכת מחממת את המצמד – ולכן משתמשים בה רק לתמרונים קצרים.

שחרור מוחלט של המצמד – הרכב קופץ ל-8 קמ"ש ויותר; לחיצה מוחלטת – אין הנעה והרכב נעצר; ואי מתן גז – המנוע נחנק. הבעיה המשותפת: חוסר שליטה עדינה סביב נקודת החיכוך.